|
|
|
||
|
|||
|
|
|||
איסטנבול, איסטנבול טורקיה, איסטנבול ,טורקיה איסטנבול |
|
איסטנבול
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
|
|
איסטנבול |
איסטנבול |
איסטנבול |
איסטנבול |
|
|
|
|
|
|
איסטנבול |
איסטנבול |
איסטנבול |
איסטנבול |
|
|
|
|
|
|
איסטנבול |
איסטנבול |
איסטנבול |
איסטנבול |
|
|
|
|
|
|
איסטנבול |
איסטנבול |
איסטנבול |
איסטנבול |
|
|
|
|
|
|
|
איסטנבול |
איסטנבול |
איסטנבול |
איסטנבול
-
היסטוריה
לעיר
איסטנבול ישנה היסטוריה ארוכה מאוד. אפשר לראות את ההיסטוריה של תרבויות
עתיקות שונות ששלטו באזור. איסטנבול (כמו ירושלים) היא עיר של ניגודים;
ריחות, צלילים, אנשים, ישן/חדש, מזרח/מערב,חילונים/ דתיים, איסלם/ נצרות,
לאומים שונים, סגנונות בניה מגוונים, תרבויות שונות סוגי אוכל שונים אשר
הושפעו מהתרביות ששלטו באזור זה ובטורקיה בכלל.
לפני כ-
300,000
שנים, החלו ראשוני המתיישבים
לאכלס את איסטנבול, באזור מערת
Yarimburgaz,
ליד אגם
Kucuk Cekmece. בתקופה
הנאוליטית, לפני עידן הקרח האחרון וגם מעט לאחר תקופת הקרח, חיו במערות ליד
האגם. חפירות באזור חשפו כלים מהתקופה הפליאוליתית (לפני כ-
100,000
שנים).
בשנת 5000 לפנה"ס החלה התיישבות גדולה באזור Fikirtepe ב- Kurbalideredere הנמצא בקרבת מקום ל- Chalcedon. לפי אחת האגדות, בעת שקרני השמש הזורחת ריצדו על אחת הגבעות באזור מימי מפרץ Keras, אל הים פוסידון וקרואיסה ( Keroessa), היפה שביפיפיות, הולידו בן. הם קראו לו Byzas. הבן Byzas,גדל וברבות השנים בנה את ביזנטיון, כאשר בהמשך מפרץ Keras, קיבל את השם קרן הזהב Golden Horn, בזכות השתקפותן של קרני השמש על המים.
במאה ה- 7 לפנה"ס הגיעו לאזור מתיישבים ממרכזה של יוון, מהעיר Megara ומהעיר האגאית Miletos וכך הם החלו את ההיסטוריה של ביזנטיון. העיר ביזנטיון, שנבנתה על חצי אי, בורכה במגוון רחב של מזונות ים,כמו גם נמל בטוח ומוגן בכניסה ל"קרן הזהב" ועיר עילית (אקרופוליס), שהייתה קלה להגנה. העיר שהייתה במרכזו של צומת מסחר חשוב, כמו גם הקרקעות הפוריות שאפשרו לגדל כמויות מזון גדולות ומגוונות, הפכו את העיר למשגשגת תוך זמן קצר.
בשנת 200 לפנה"ס, נפלה החלטה באימפריה הרומאית. הוחלט להעביר את מרכז השליטה של האימפריה מזרחה, כדי להקל על השליטה באימפריה, שהשתרעה מספרד במערב, ועד אזור מסופוטמיה במזרח. כך שהזזתו של מרכז השלטון האדמיניסטרטיבי מזרחה, נועד לחזק את שליטתה של האימפריה, במזרחה.
בשנת
146
לפנה"ס, העיר אשר ישבה על
צומת מסחר מרכזי, הפכה להיות המרכז האדמיניסטרטיבי החדש של מזרחה של האימפריה
הרומאית ונודעה בשם
Nea Roma
(רומא החדשה). כבירתה של החלק המזרחי של האימפריה הרומאית, היה לרומא החדשה
תפקיד נכבד בפוליטיקה ובתרבות התקופה. בהתאם למעמדה החדש של העיר, החלה תקופה
של בניה ופיתוח של העיר. נבנה נמל חדש ודרכי תחבורה ימיות שופצו. ההיפודרום
שנמצא היה במרכזה של העיר, שימש כאמצעי הבידור של התקופה. הקיסר וחלק גדול
מהאצולה נאספו כדי לצפות במרוצי חיות, תחרויות אתלטיקה ועוד.
עם הפיכתו של קונסטנטין לקיסר, שונה שמה של העיר לקונסטנטינופוליס (עירו של קונסטנטין) ב-
11
למאי
330.
הביזנטיים, שבירתם נחשבה כשלוחה של רומא, חפצו לפנות יותר לכיוונה של המסורת
התרבותית של יוון העתיקה. בנייני אותה תקופה קושטו בעבודות אומנות בסגנון
עתיק, במהלך שלטונם של הביזנטיים באזור. אפשר להוסיף את ארמון
Hagia Sophia,המרשים,
לרשימת המבנים החשובים שנבנו בתקופת שלטון הביזנטיים.
את ההרס הרב ביותר לעיר גרמו כוחות הכיבוש הנוצרים. בתים ומבני דת רבים הוצתו ורבים אחרים נהרסו. עם תום הכיבוש, החלו עבודות שיקום נרחבות בעיר, בשנת 1261, אשר החזירו לעיר חלק מיופייה והדרה הקודמים. אוכלוסיות העיר שמנתה לפני הכיבוש כ- 500,000 תושבים, פחתה עד לכדי 50,000, עקב רעב ומיעוט תשתית מתאימה.
ארכיטקטים מפורסמים כמו Sinan ו- Mimar, החלו לתכנן מבנים רבים בעיר, כמו גם בנייתם של מבנים רבים נוספים, אשר הובילה לצמיחתה המחודשת של העיר, עד הפיכתה שוב, לבירתה של האימפריה. עבודות השיקום הנרחבות, הובילו לכך שאנשים מכל רחבי המדינה ומכל מיני סוגי אוכלוסיה, החלו לעבור לעיר. מעבר זה לעיר של סוגי אוכלוסיה שונים, בעלי דתות שונות ומנהגים שונים הובילו ליצירתו של פספס אנושי מרהיב. כך למעשה החלה תקופת האימפריה העותומאנית, שנמשכה קרוב ל- 630 שנים.
אבן הנדבך של קונסטנטינופוליס היו הסוחרים שהחלו להתיישב בעיר. הוקמו חאנים רבים, אשר בהמשך החלו לשמש כסדנאות וכבתי "גילדות" (סוג של ארגון מקצועי) שונים. התפתחות זו, אפשרה בהמשך את פיתוחו של הנמל הימי של העיר, כמו גם את המסחר הימי, למדינות רבות בעולם הידוע, אז. השווקים הגדולים שנבנו, הוסיפו אף הם למסחר המסועף, שכבר שגשג בעיר ובאימפריה כולה. בתקופת שיא כוחה של האימפריה העותומאנית, כוסתה העיר כולה בפרחי צבעוניים, במקום שידוע בשם "אזור הצבעוניים". במאה ה- 19, עברה העיר תהליך של מודרניזציה. תהליך זה הוביל את איסטנבול למאה ה- 20.
תום מלחמת העולם הראשונה, סימן את סוף שלטונם של העותומאניים במדינה. העיר שנכבשה בתום המלחמה, חזתה בתנועת מחתרת שפעלה לשחרורה של המדינה מהכיבוש, כמו גם את העיר.
לאחר 5 שנות מאבק, עזב אחרון החיילים הזרים את העיר, ב- 5 לאוקטובר 1923. ב- 6 בחודש, נכנסו כוחותיו של מוסטפא כאמל אתא טורק לעיר. באספה לאומית שכוננה בעיר זמן קצר לאחר מכן, הוחלט להעביר את בירתה של הרפובליקה הטורקית החדשה, לאנקרה.
בהנהגתה של האספה הלאומית, וכחלק משיקומה של המדינה, החלו בבניה מואצת בעיר, כאשר עיקר המאמץ הופנה לבניית בתי מגורים. בשנות ה- 50, למעלה מ- 7300 מבנים נהרסו, כדי לפנות מקום לדרך כבישים חדשה ומאורגנת. בשנות ה- 70 של המאה ה- 20, עם הגידול באוכלוסיית העיר, וחוסר יכולתן של המעבורות שחיברו בין חלקי העיר השונים, הוחלט על בנייתו של גשר שיחבר בין חלקה האירופאי של העיר, לזה האסיאתי. כך נבנה הגשר התלוי הראשון בעיר. תוספת זו, ביחד עם ה"בום" הכלכלי, גרמו לנהירה גדולה לעיר. המהגרים מהאזורים הכפריים שיצאו ל"עיר הגדולה" נהגו לומר " אפילו האדמה והאבנים באיסטנבול עשויים זהב!". הגירה מסיבית זו הובילה לבניה רבה לא מתוכננת בעיר, אשר מצד אחד יצרה "סלאמס" שנבנו בין לילה ומהצד השני, קניוני ענק ומבני תעשיה ענקיים. כך יוצא שכיום, איסטנבול היא עיר של ניגודים רבים.
|
|
|
|||||||
|
> |
איסטנבול - תרבות | ||||||
|
> |
איסטנבול - קניות | ||||||
|
> |
איסטנבול - קניונים | ||||||
|
> |
איסטנבול - שימושון | ||||||
|
> |
המטבח הטורקי | ||||||
|
> |
איסטנבול - מסעדות | ||||||
|
> |
איסטנבול - תחבורה | ||||||
|
> |
איסטנבול - טיולים | ||||||
|
> |
איסטנבול - בילויים | ||||||
|
|||||||
|
||||||||||
|
|
||||||||||
|
||||||||||
|
||||||||||
|
||||||||||
|
||||||||||
