מדריך טורקיה קהילה יהודית טורקיה תרבות יהודית מוזיאונים

טורקיה - הקהילה היהודית  תרבות יהודית  מוזיאונים

התרבות היהודית בטורקיה

מאז תחילתה של הקהילה היהודית בטורקיה על גלגוליה השונים, עד ימינו אנו, עושרה התרבותי הנרחב, השפיע על תושביה הלא יהודיים של טורקיה. הכול התחיל כבר במאה ה- 4 לפנה"ס, כאשר קבוצה של יהודים גולים מארץ ישראל, התיישבו באזור הים האגאי. היהודים הביאו אתם את מנהגי הטהרה הגופנית, את האוכל היהודי, כמו גם שפה חדשה. ברבות השנים חלחלו חלק מהמנהגים היהודיים, לשכניהם הלא יהודיים. בתי כנסת רבים נבנו לאורכה ורוחבה של המדינה.

ברבות השנים, למעשה החל משנת 1492, עם תחילת גירוש ספרד, הגיעו משכילים יהודיים רבים, ביניהם רופאים וחוקרים שונים, אשר תרמו אף הם לחברה העותומאנית שבקרבה הם חיו. היהודים עזרו לשפר את רמת הרפואה במדינה ובמקביל, בנו בתי ספר יהודיים. בחלק מהמקרים, שמשו בתי ספר אלו גם את האוכלוסייה הטורקית, אשר בחלקה הייתה אנאלפביתית.

השפה הטורקית (הקרובה להונגרית ולפינית מבחינה לשונית) והשפה העברית, עברו תהליך של "נדידת" מילים בין שתי השפות, דבר הניתן לשומעו, גם כיום, במילים רבות. למשל, שמשיה (בטורקית Shemsiya), שפרושה הוא מטריה. המילה תמסח (Temsah) הלא הוא התנין. או המילה צדקה (Sadaka). או למשל המילה מוז (Muz) שהנו פרי הבננה ועוד.

השפעה לשונית נוספת שהייתה לתרבות היהודית, השפעה הנראית ונשמעת גם כיום היא, ה"לדינו". הלדינו הנו מעין ניב של הספרדית שאותה דברו יהודי ספרד שהגיעו למדינה. במשפחות יהודיות רבות במדינה, דיברו עברית, לדינו, טורקית וצרפתית. הלדינו שגורה עדין בפיהם של רבים מיהודי טורקיה, כמו יהודי בולגריה והסביבה.

מלבד ההשפעה הלשונית שהייתה לקהילה היהודית בטורקיה, כדאי לדעת שגם מבחינה מוזיקלית, הקהילה היהודית תרמה רבות לתרבות הטורקית. אפשר לציין את איזאק (יצחק) אלגזי שחיי בשנים 1889- 1950. שיריו היו עדות הן למוזיקה יהודית דתית, והן למוזיקה יומיומית יהודית. אלגזי נודע אף במקומות רבים בשם "נעים זמירות ישראל". כינוי שנהוג היה להצמידו למלך דוד. בנוסף להערכה הרבה שלה הוא זכה מצידה של הקהילה היהודית, הוא זכה להוקרה והערכה מצדה של האוכלוסייה טורקית, שראתה בו "אחד משלהם".

“מקהלת מפטירים" הנה מקהלה של יהודים טורקיים השרים שירים יהודים בלדינו ומקצבים שונים. הופעותיה של המקהלה כללו הופעות באירועים יהודיים חילוניים ודתיים כאחד. המקהלה הנה למעשה עדות לעושרה המוזיקלי של הקהילה היהודית במשך הדורות.

בל נשכח את דוד ארוגטי, שנקרא על ידי הטורקים, דריו מורנו (1921- 1968), שהיה לא רק זמר ושחקן סרטים יהודי פופולארי בקרב היהודים, אלא גם בקרב כלל הציבור הטורקי. הוא היה שילוב של אירופאי ים- תיכוני, אדם קוסמופוליטי. שליטתו של מורנו בצרפתית, יוונית, איטלקית, טורקית וספרדית, עזרו לו בהופעות הקברט שבהן הוא הופיע. מורנו שיחק את "סנצ'ו פנזה” בגרסתו של ז'ק ברל לסרט "דון קישוט", הופיע בצרפת, שם אף רקד עם ברז'יט ברדו.

אחת הלהקות היהודית המצליחות בטורקיה כיום היא, להקת "ספרד" (Sefarad), הפופולארית מאוד גם בקרב שאר האוכלוסייה הטורקית. הלהקה, המורכבת משלושה חברים, שנולדו בשנים 1980/1, משלבת סגנון, מילים ולחן ספרדי, עם מוזיקת פופ טורקית, עם טקסטים ומילים מודרנית, כמו גם מילים בנות חמש מאות שנים.

כמו כן, הקהילה היהודית בטורקיה מפעילה בתי ספר, מועדונים חברתיים, דיור מוגן, בתי יתומים, מרכזי ספורט וכו'. מתקנים אלו, כמו גם הפעילויות השונות המתבצעות בהם, מאפשרות ליהודים ובייחוד לרווקים ורווקות, להכיר יהודים אחרים, כחלק מהניסיון למנוע, או לפחות, להקטין את ההתבוללות בקרב חברי הקהילה. בנוסף לכך, הקהילה גם עוזרת לעניים בדרכים שונות, לשם שיפור מצבם.

בדברינו על הקהילה היהודית במדינה, רצוי ואף ראוי להזכיר את יהודי טורקיה שעלו לישראל מאז קום המדינה. עולי טורקיה, תרמו, כמו העליות האחרות ארצה, תרומה רבה להקמתה ובנייתה של המדינה. הם השתלבו בכל רובדי החיים בארץ, הן כלכלית וחברתית, צבאית, כמו גם מבחינה פוליטית.

 המוזיאון  למורשת היהודית בטורקיה
המוזיאון, אשר שמש כבית הכנסת  זולפריס (Zülfaris) באופן לא רשמי משנת 1671 ובאופן רשמי משנת 1882 עד שנת 1989. בשנת 2001 שופץ ועבר התאמה לשמש כמוזיאון,   בתרומתה של משפחת קמחי, כאשר את הרעיון הגה מר. נעים גולירוז. מטרתו של המוזיאון הייתה לאפשר את שימורה של התרבות והמסורת היהודית בטורקיה, מאז גל ההגירה הגדול של 1492, לאחר גרוש ספרד.

בנין המוזיאון מציג בין השאר חפצי אומנות יהודיים וטורקיים, כמו גם מאמרים אתנוגראפיים, סיפורה של הקהילה היהודית בטורקיה, כמו סיפור חייהם של היהודים. ישנם מוצגים הקשורים ליציאתם של היהודים מספרד, לאחר גרוש ספרד בשנת 1492. ככלל, מוצגים חדשים נוספים חדשות לבקרים במוזיאון, כך שגם אם כבר ביקרתם בו בעבר, תמיד ישנה אפשרות שתגלו דבר מה חדש בו.

לשם קבלת פרטי הגעה למוזיאון ושעות פעילות, נא ליצור קשר עם משרדו של הרב הראשי של טורקיה.

תצוגות במוזיאון היהודי:
קומת הכניסה הנה הקומה האתנוגראפית. מוצגים כאן שחזורים של חתונות, חדרי מגורים, ריהוט וכל תיעוד אחר שאינו משויך לאחת משתי הקומות האחרות.

בקומת הראשונה מוצגים חפצי קדושה יהודיים הכוללים בין היתר טלית מקושטת, כמו גם ספר תורה ועוד.

הקומה העליונה מציגה את חיי היומיום של הקהילה היהודית במשך הדורות. אפשר לראות תמונות של נשים וגברים, משפחות עם ילדים, פעילות ביתית ופעילות חוץ ביתית, בצידה הימני של הקומה, בעוד שבצד השמאלי מוצגים סיפורים שונים ספרות יהודית, ועוד.

לתשומת לבכם, מדי פעם משתנה התצוגה כאשר מגיעה למוזיאון תערוכה נודדת ממקומות אחרים.

משנת 1999, פועל ארגון Centropa למען שימור המורשת היהודית האוראלית. הארגון פעיל במעל 13 מדינות באירופה, כמו גם בטורקיה. חברי הארגון אוספים ורושמים סיפורים שונים ומשונים המסופרים להם, על ידי יהודים מבוגרים, כחלק מניסיון להעלות הכול על הכתב, וכך לשמר תיעוד של חיי היהודים בטורקיה.
למידע נוסף: http://www.centropa.org


 אוכל כשר  בטורקיה
ככלל, אפשר לקבל מידע לגבי מלונות כשרים בטורקיה, כמו גם מסעדות כשרות באיסטנבול, דרך משרד הרבנות הראשית באיסטנבול. להלן פרטי הרבנות:
kosher restaurant: Merit Antique, Ordu Cad. 226, Lalelil.
טל:  9300 - 513  פקס: 6390 - 512

מסעדות כשרות בטורקיה

Cag Kebap
מסעדה זו, מציעה אוכל כשר. עיצובו של המקום משרה אוירה רומנטית, המשתלבת עם האוכל. שימוש במרכיבים אופייניים לאזור הים התיכון, תוך הכנת מנות בשר, עוף, כבש ושאר ירקות, כמו גם פלאפל, חומוס, מקנה לסועד הישראלי, הרגשה ביתית.

כתובת: Muallim Naci Cad. 41/10

Carne
מסעדה זו מציעה מגוון רחב של מאכלים. במקום מוגשים סוגי רביולי טורקי עם מילויים שונים: גבינה, בשר, תפוחי אדמה ועוד. כמו כן, תוכלו ליהנות מסוגי "מזטות" שונים המוגשים, בשילוב בשרים, מוזיקה חיה ואווירה "סולידית"
בהשגחת הרבנות של איסטנבול.

כתובתHalaskargazi Ave 53, Harbiye :
טל: 90-212-241-8585

Levi Restaurant
המסעדה פתוחה בצהריים בלבד, במהלך ימי השבוע.
כתובת: Tahmis Kalcin Street - Cavusbasi Han No:23/10 Eminonu      
טל: 90-212-512-1196
בהשגחת הרבנות הראשית של טורקיה

Meshur
המסעדה ממוקמת באי Buyukada שבאיי הנסיכים
כתובת: T      
טל: 90-212-
בהשגחת הרבנות של איסטנבול

ארוחות כשרות בטורקיה ניתן לאכול גם:

בית חולים אור חיים איסטנבול
Or Ahayim Hospital in Balat
טל: 90-212-292-0460

İhiyarlar Yurdu in Haskoy (Old Age Home)
טל: 90-212-238-9494

Barinyurt in Galata (Old Age Home)
טל: 90-212-249-7937

ככלל, אפשר לקבל מידע לגבי מלונות כשרים, כמו גם מסעדות כשרות באיסטנבול, דרך משרד הרבנות הראשית באיסטנבול. להלן פרטי הרבנות:
kosher restaurant: Merit Antique, Ordu Cad. 226, Lalelil.
טל:  9300 - 513  פקס: 6390 - 512

 בית החולים היהודי  איסטנבול בטורקיה
בית חולים יהודי בעיר נקרא "ביקור חולים"(Bikur Holim). הוא שוכן ב- Esrefpasa Caddesi. 3.

 רבנים  בטורקיה

דוד אסיאו  ז"ל שימש כרבה הראשי של הקהילה היהודית הטורקית בין שישה בדצמבר 1961, עד הארבע עשר ליולי 2002, כאשר הוא נפטר.

הוא נולד באיסטנבול בשנת 1914. את השכלתו הוא רכש בישיבת Hasköy, בה למד במשך שנתיים ובהמשך בבית הספר אליאנס, אף הוא ב- Hasköy. בהמשך הוא למד באי רודוס בין השנים 1928 - 1933 בישיבה. הוא סיים את לימודיו עם דיפלומה ללימוד עברית ולימודי דת.
עם פטירתו של הרב הראשי דאז, הרב רפאל סבן בשנת 1960, נבחר הרב אסיאו לתפקיד הרב הראשי. תפקיד אותו מילא עד פטירתו.

איזאק הלוי - משמש כרבה הראשי של טורקיה מאז שנת 2002, עת מותו של הרב הראשי דוד אסיאו. הלוי נולד בשנת 1940 באיסטנבול. הוא למד בישראל באקדמיה הדתית "פורת יוסף" בירושלים וסיים את לימודיו כרבי ותואר בחוק דתי וחינוך.


בית כנסת העתיק  סרדיס Sardis
בית כנסת עתיק זה, נמצא בעיר סרדיס, במחוז מניסה (Manisa). העיר סרדיס, היתה בעבר בירתה של ממלכת לידיה הקדומה, כמו גם אחת מהערים החשובות בממלכה הפרסית, מקום הימצאו של נציג האימפריה הרומית והעיר הראשית, בתקופת הממלכה הביזנטית.
תחילת הישוב היהודי בעיר, היה בסביבות המאה ה - 3 לפנה"ס, כאשר המלך אנטיוכוס, עודד את היהודים להתיישב בעיר. יהודי העיר מוזכרים במאה הראשונה לספירה, על ידי יוספיוף פלויוס, המספר על צו מלכותי שהוצא על ידי הנציג הרשמי של האימפריה הרומית, המאפשר ליהודים לעסוק בפולחן דתי, כמו גם להקים בית תפילה.

את שרידי בית הכנסת, גילו הארכיאולוגים הארוורד וקורניל, בשנת 1962, בעת שהם ערכו חפירות באזור העיר סרדיס. החפירות נמשכו תחת עינם הפקוחה של הארכיאולוגים האמריקאים. חפירות בית הכנסת, חשפו ממצאים מעניינים בתוך המבנה. קירותיו הפנימיים של המבנה היו מקושטים, הרצפה מכוסה בפסיפס, שיש על הקירות, מעל, שמונה כתובות בעברית ויוונית, כמו גם שרידי ריהוט.

שרידיו של בית הכנסת, השווים ביקור בפנים עצמם, נחשבים ליפים ביותר בכל אזור הים האגאי ואסיה התיכונה.

 בתי קברות  בטורקיה

      info@turkeyguide.co.il   -  turkeyguide.co.il כל הזכויות שמורות למדריך טורקיה ©

 אין להעתיק, לשכפל, לתרגם, לפרסם, להפיץ, ואו לעשות כל שימוש מסחרי בגרפיקה של האתר ואו בתכניו ללא רשות בכתב ומראש מבעלי האתר.